רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ו
פסוק ג
וְלַגְּבָעוֹת. לְשׁוֹן רָמָה (הושע ה:ח):
וְלַגֵּאָיוֹת. לְשׁוֹן גַּיְא:
פסוק ד
חַמָּנֵיכֶם. מִין תַּבְנִית צַלְמֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָעֲשׂוּיִין עַל הַגַּגּוֹת לַחַמָּה:
פסוק ו
וְיֶאְשְׁמוּ. יִהְיוּ נִכָּרִים בְּאַשְׁמָתָם:
פסוק ט
וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי. אֶת חַסְדִּי וְאֶת רַחֲמִי שֶׁהָיִיתִי מְרַחֵם עֲלֵיהֶם בְּהַעֲוֹתָם לְפָנַי בְּאַרְצָם:
אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת לִבָּם הַזּוֹנֶה. אֲשֶׁר נִכְנַעְתִּי אֶצְלָם, אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹנֶה לִבָּם וְסָר מֵעָלַי, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם עַל יְדֵי נְבִיאַי לָשׁוּב אֵלַי וְאֵיטִיב לָהֶם, וְלֹא אָבוּ:
וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם. מְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״רָאִיתִי בוֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה״ (תהלים קי״ט, קנח): יִתְקוֹטְטוּ עַל עַצְמָם עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וִידַנְקוּן וְאִינוּן יְהוֹן חָזָן״, וְכֵן תִּרְגֵּם ״הַנֶּאֱנָקִים״ (יחזקאל ט, ד): ״דְּמִדַנְקִין״, וּ״בְכִי וַאֲנָקָה״ (מלאכי ב, יג): ״דְּמִדַנְקָן״; ׳דְמוֹנִיר׳ בְּלַעַ״ז:
פסוק יא
וּרְקַע. עִנְיָנוֹ יוֹרֶה עָלָיו: מַכֶּה רַגְלוֹ עַל הָאָרֶץ וּמְרַדֵּד אֶת הַטִּיט, וְהוּא דֶּרֶךְ אָבֵל:
וֶאֱמָר אָח. צַעֲקַת יָגוֹן וָאוֹי:
פסוק יב
וְהַנָּצוּר. הַנֶּאֱסָף אֶל הָעִיר וְיָצוּרוּ עָלָיו:
וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי. אַשְׁלִים כָּל חֲרוֹנִי וְחֶפְצִי בְּרָעָתָם:
פסוק יג
אֵלָה. פְּלַנְצוֹ״ן בְּלַעַ״ז:
עֲבֻתָּה. לְשׁוֹן ״עֵץ עָבוֹת״ (יחזקאל כ:כח), שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין:
פסוק יד
שְׁמָמָה. ״מֵאֵין יוֹשֵׁב״ (ירמיה לד:כב):
מְשַׁמָּה. תִּמָּהוֹן, שֶׁיִּתְמְהוּ עָלֶיהָ רוֹאֶיהָ: