רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ח · פסוק ג
בְּצִיצִית רֹאשִׁי. בִּשְׂעַר רֹאשִׁי, פְּלוּצִיי״ל בְּלַעַ״ז:
בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים. הֶרְאַנִי כְּאִלּוּ נוֹשֵׂא אוֹתִי וּמְבִיאַנִי לִירוּשָׁלַיִם:
שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה. שַׁעַר הָעֲזָרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִית לְהַר הַבַּיִת, וְהָיוּ לָהּ שְׁעָרִים לְכָל רוּחוֹתֶיהָ:
סֵמֶל הַקִּנְאָה. צוּרַת הַקִּנְאָה מְקַנֵּא וּמַקְנִיט לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנְּתָנוּהָ שָׁם לְהַקְנָאוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַרְגִּיזוֹ; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״צֶלֶם דְּקִנְאָתָא דְּמַרְגְּזִין״: