רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ה · פסוק ז
יַעַן הֲמָנְכֶם. יַעַן הִזְמִינְכֶם אֶת עַצְמְכֶם לְהֶפְקֵר מִן הַגּוֹיִם:
הֲמָנְכֶם. לְשׁוֹן ״וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ״ (דניאל א:ה); וּמְנַחֵם פֵּתְרוֹ לְשׁוֹן ׳הוֹמֶה׳, כְּמוֹ ״הָמוּ גוֹיִם״ (תהלים מו:ז):
וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם. שֶׁהֵם לֹא הֵמִירוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים, וְאַתֶּם הֲמַרְתֶּם כְּבוֹדִי בְּלֹא יוֹעִיל (ירמיה ב:יא); וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין לט:): כַּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, כַּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם: