רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ד · פסוק ז
וְאֶל מְצוֹר יְרוּשָׁלִַם. אֲשֶׁר חַקּוֹתָ עַל הַלְּבֵנָה, תָּשִׂים פָּנֶיךָ: כְּשֶׁתִּשְׁכַּב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי תְּהִי הַלְּבֵנָה לְנֶגְדְּךָ, וְכֵן בְּשָׁכְבְּךָ עַל הַיְמָנִי:
וּזְרֹעֲךָ. תְּהֵא חֲשׂוּפָה לְנֶגְדְּךָ, כְּאָדָם הַנִּלְחָם; הוּא אוֹת לִנְבוּכַדְנֶצַּר הַנִּלְחָם בָּהּ:
חֲשׂוּפָה. כְּמוֹ גְּלוּיָה: