רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ד · פסוק ו
עֲוֺן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם. מְלַמֵּד שֶׁחָטְאוּ בֵּית יְהוּדָה מִשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַד שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אַרְבָּעִים שָׁנָה: עֶשְׂרִים וּשׁתַּיִם שֶׁל מְנַשֶּׁה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב״ (מלכים ב כא:ג), וְאַחְאָב מָלַךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וּשְׁתַּיִם דְּאָמוֹן, וְאַחַת עֶשְׂרֵה דִּיהוֹיָקִים, וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה לִיחֶזְקֵאל בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְצִדְקִיָּהוּ הֲרֵי אַרְבָּעִים; סַךְ כֻּלָּם אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים, וְאַחַר הַנְּבוּאָה הַזֹּאת שָׁהוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, הֲרֵי שְׁמוֹנָה יוֹבְלוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה; בִּשְׁמוֹנָה יוֹבְלוֹת שְׁמוֹנָה שְׁבוּעֵי שְׁמִטּוֹת, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת שְׁמִטָּה, וּשְׁמוֹנָה שְׁנוֹת יוֹבֵל, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע; וּבִשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה יֵשׁ חָמֵשׁ שְׁנוֹת שְׁמִטָּה, הֲרֵי שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע שְׁמִטּוֹת; וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן נֶחְשְׁבָה לָהֶם לְעָוֹן, שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹנָם גָּלוּ מִמֶּנָּה; הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה מְקֻדָּשִׁים שֶׁל שְׁמִטָּה שֶׁלֹּא שִׁמְּטוּם יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ גָּלוּ שִׁבְעִים שָׁנָה, לְקַיֵּם ״אָז תִּרְצֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״ (ויקרא כו:לד), וְהוּא שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף דִּבְרֵי הַיָּמִים ״לְמַלֹּאות דְּבַר ה׳ בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה״ (דברי הימים ב לו:כא):
צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי. לְשׁוֹמְרוֹן, צִדְּךָ הַיְמָנִי לִיהוּדָה, לְפִי שֶׁיְּהוּדָה בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה שׁוֹמְרוֹן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאלֵךְ״ (יחזקאל טז:מו), וְאַף בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע טו) תְּחוּם מֵצַר שֵׁבֶט יְהוּדָה כָּל מֵצַר הַדְּרוֹמִי: