רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ד · פסוק ה
נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֺנָם וגו׳. הֲקִלּוֹתִי עָלֶיךָ לְקַבֵּל אֶת צַעַר שֶׁסָּבַלְתִּי אֲנִי לְמִנְיַן שָׁנִים שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי, הֲפַכְתִּים לְךָ לְמִנְיַן יָמִים. (לישנא אחרינא: שְׁנֵי כְּמוֹ שְׁנַיִם, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַאֲנָא יְהָבִית לָךְ עַל חַד תְּרֵין בְּחוֹבֵיהוֹן״ סא״א):
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם. שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו): מְלַמֵּד שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים שָׁנָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ עַד שֶׁגָּלוּ מִמֶּנּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְאַתָּה מוֹצֵא מֵהֶם מְפֹרָשִׁים מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ מִשֶּׁמָּלַךְ יָרָבְעָם (מלכים א יב:כ) עַד שֶׁגָּלָה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה (מלכים ב יז:ג-ו), וּבִימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים מֵאָה וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְהַשְּׁאָר סְתוּמִים. אֵלּוּ הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים שָׁנִים שֶׁמָּצָאתִי בִּתְשׁוּבוֹת רַבִּי יוֹסֵף רֵישׁ מְתִיבְתָּא, שֶׁחָטְאוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁהִגְלָה סַנְחֵרִיב (מלכים ב יז:ה-ו) מִשּׁוֹמְרוֹן: חֲשׁוֹב בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים שְׁמוֹנֶה שָׁנִים בְּיַד כּוּשָׁן (שופטים ג:ח), שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּיַד עֶגְלוֹן (שופטים ג:יד), עֶשְׂרִים בְּיַד סִיסְרָא (שופטים ד:ג), שֶׁבַע בְּיַד מִדְיָן (שופטים ו:א), שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּיַד בְּנֵי עַמּוֹן (שופטים י:ז), אַרְבָּעִים בְּיַד פְּלִשְׁתִּים (שופטים יג:א), הֲרֵי מֵאָה וְאַחַת עֶשְׂרֵה. מִן מִיכָה (שופטים יז:א) עַד שֶׁנִּשְׁבָּה הָאָרוֹן בִּימֵי עֵלִי (שמואל א ד:יא) אַרְבָּעִים, הֲרֵי קנ״א. חֲשׁוֹב לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם (מלכים א יד:כ), נָדָב בְּנוֹ שְׁתַּיִם (מלכים א טו:כה), בַּעְשָׁא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע (מלכים א טו:לג), אֵלָה בְּנוֹ שְׁתַּיִם (מלכים א טז:ח), עָמְרִי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה (מלכים א טז:כג), אַחְאָב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם (מלכים א טז:כט), אֲחַזְיָהוּ בְּנוֹ שְׁתַּיִם (מלכים א כב:נב), וִיהוֹרָם אָחִיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה (מלכים ב ג:א), וְיֵהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה (מלכים ב י:לו), יְהוֹאָחָז שְׁבַע עֶשְׂרֵה (מלכים ב יג:א), יְהוֹאָשׁ בְּנוֹ שֵׁש עֶשְׂרֵה (מלכים ב יג:י), וְיָרָבְעָם בְּנוֹ אַרְבָּעִים וְאַחַת (מלכים ב יד:כג), הֲרֵי שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. וּמְנַחֵם בֶּן גָּדִי עֶשֶׂר (מלכים ב טו:יז), פְּקַחְיָהוּ בְּנוֹ שְׁתַּיִם (מלכים ב טו:כג), וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ עֶשְׂרִים (מלכים ב טו:כז), וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה תֵּשַׁע שָׁנִים (מלכים ב יז:א), הֲרֵי שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְאַחַת. וְשָׁנָה אַחֲרוֹנָה לְהוֹשֵׁעַ אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁבִּשְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ נִלְכְּדָה שׁוֹמְרוֹן (מלכים ב יז:ו), וְלֹא הָיָה חֶשְׁבּוֹן הַמַּלְכוּת לְהוֹשֵׁעַ אֶלָּא שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, הֲרֵי שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת ותִשְׁעִים שָׁנִים. וְאַרְבָּעִים שָׁנִים שֶׁחָטְאוּ מַלְכֵי יְהוּדָה אַחַר גָּלוּת סַנְחֵרִיב עַד שֶׁנֶּאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ לִיחֶזְקֵאל מְפֹרָשִׁים לְמַטָּה, וְלֹא הֻצְרַכְתִּי לְפָרְשָׁם (סא״א):