רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ב · פסוק ח
אַל תְּהִי מֶרִי. מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי:
פְּצֵה. פְּתַח, וְכֵן ״פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם״ (איכה ג:מו):
פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל. מָשָׁל הוּא: ״הַטֵּה אָזְנְךָ וּשְׁמַע״ (דניאל ט:יח; מלכים ב יט:טז), וְיֶעֱרַב לְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה אוֹכֵל מַאֲכָל לְרַעֲבוֹן:
אֵת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן אֵלֶיךָ. מַה הִיא הַנְּתִינָה? הִיא ״מְגִלַּת הַסֵּפֶר״ (יחזקאל ב:ט):