רש"י על יהושע· רש״י
פרק יז · פסוק ה
וַיִּפְּלוּ חֶבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה שִׁשָּׁה לְשִׁשָּׁה בָּתֵּי אָבוֹת הַמְּנוּיִים לְמַעְלָה, וְאַרְבַּע לִבְנוֹת צְלָפְחָד, לֹא שֶׁתְּהֵא כָּל אַחַת בֵּית אָב לְעַצְמָהּ אֶלָּא שֶׁנָּטְלוּ אַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק שֶׁל אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּלְפִי מִנְיַן הַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ וְחִלְּקוּ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר אָבִיו, שֶׁהָיָה גַּם הוּא מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר וְנָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים, וְעוֹד הָיָה לָהֶם חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶם שֶׁמֵּת בַּמִּדְבָּר בְּלֹא בָּנִים, וְנָטְלוּ נַחֲלָה בְּחֶלְקוֹ, כָּךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּבָּבָא בַּתְרָא (קיח א), וְלֹא הוּזְקַק הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ מִנְיַן חֶלְקֵי הַבָּנוֹת, אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה וּלְהוֹדִיעַ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֵלֶק יְרֻשָּׁה לָהֶם מֻחְזֶקֶת מֵאֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁאִילּוּלֵי כֵּן אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק.