אור ברסלב

רש"י על יהושע· רש״י

פרק יז

פרק טז

פסוק א

לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה לְפִיכָךְ נָטַל תְּחִלָּה בִּימֵי משֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.

פסוק ה

וַיִּפְּלוּ חֶבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה שִׁשָּׁה לְשִׁשָּׁה בָּתֵּי אָבוֹת הַמְּנוּיִים לְמַעְלָה, וְאַרְבַּע לִבְנוֹת צְלָפְחָד, לֹא שֶׁתְּהֵא כָּל אַחַת בֵּית אָב לְעַצְמָהּ אֶלָּא שֶׁנָּטְלוּ אַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק שֶׁל אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּלְפִי מִנְיַן הַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ וְחִלְּקוּ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר אָבִיו, שֶׁהָיָה גַּם הוּא מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר וְנָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים, וְעוֹד הָיָה לָהֶם חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶם שֶׁמֵּת בַּמִּדְבָּר בְּלֹא בָּנִים, וְנָטְלוּ נַחֲלָה בְּחֶלְקוֹ, כָּךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּבָּבָא בַּתְרָא (קיח א), וְלֹא הוּזְקַק הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ מִנְיַן חֶלְקֵי הַבָּנוֹת, אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה וּלְהוֹדִיעַ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֵלֶק יְרֻשָּׁה לָהֶם מֻחְזֶקֶת מֵאֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁאִילּוּלֵי כֵּן אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק.

פסוק ו

וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים.

פסוק ח

אֶרֶץ תַּפּוּחַ הַכְּפָרִים וְהַחֲצֵרִים, וְתַפּוּחַ עַצְמָהּ הָעִיר הָיְתָה לִבְנֵי אֶפְרַיִם.

אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה עַל מֶצֶר מְנַשֶּׁה לְסוֹף גְּבוּלוֹ.

פסוק ט

עָרִים הָאֵלֶּה מִתַּפּוּחַ עַד נַחַל קָנָה לְאֶפְרַיִם הָיוּ בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה.

פסוק י

נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם אֶפְרַיִם נָטַל חֶלְקוֹ מִדָּרוֹם לְצַד הָאָרֶץ שֶׁבֵּין בְּנֵי יְהוּדָה לִשְׁאָר הַשְּׁבָטִים.

וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה מְנַשֶּׁה נָטַל לְצַד צָפוֹן.

פסוק יא

שְׁלשֶׁת הַנָּפֶת (תַּרְגּוּם:) תְּלָתָא פְּלָכִין, וּ'שְׁלשֶׁת הַנָּפֶת' הַנִּזְכָּרִים כָּאן שֶׁל דֹּאר וְשֶׁל עֵין דּוֹר הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה בְּסֵפֶר זֶה (יב כג): מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר, וּבְפָסוּק אַחֵר אוֹמֵר (לעיל יא ב): לְנָפֶת דֹּאר מִיָּם, וְכָאן כָּךְ הוּא אוֹמֵר: וְאֶת יוֹשְׁבֵי דֹּאר וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלשֶׁת הַנָּפֶת שֶׁהָיוּ לָהּ.

פסוק יב

וַיּוֹאֶל וַיֹּאבֶה.

פסוק יד

וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה.

עַד אֲשֶׁר־עַד־כֹּה בֵּרְכַנִי ה' עַד אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁנִּתְרַבָּה מִנְיָנוֹ מִמִּנְיָן רִאשׁוֹן לְמִנְיָן שֵׁנִי עֶשְׂרִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת כְּמִנְיַן 'כֹּה' בְּגִימְטַרְיָה, בְּמִנְיָן רִאשׁוֹן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנַשֶּׁה בְּסֵפֶר בְּמִדְבָּר (א לה): שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים אֶלֶף וּמָאתַיִם, וּבְפִינְחָס (שם כו לד): שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׂבַע מֵאוֹת. דָּבָר אַחֵר: עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בְּרָכָה נֶאֶמְרָה לְאַבְרָהָם (בראשית טו ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ, נִתְקַיְּימָה בִּי, וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה עַד אֲשֶׁר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה.

פסוק טו

אִם עַם רַב אַתָּה יֵשׁ בְּךָ כֹּחַ לִכְרוֹת יְעָרוֹת וּלְפַנּוֹתָהּ, כְּעֵין שֶׁקּוֹרִין אישרטי"ר בְּלַעַז וְשָׁם תִּבְנֶה עָרִים.

וּבֵרֵאתָ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, כְּמוֹ (יחזקאל כג מז): וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם, אישרטרא"ש בְּלַעַז.

אָץ דָּחוּק.

פסוק טז

לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר כִּי אָץ הוּא לָנוּ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ.

לֹא יִמָּצֵא לֹא יַסְפִּיק.

וְרֶכֶב בַּרְזֶל וּמַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲלוֹת הַיַּעְרָה וְלִכְבּוֹשׁ בְּאֶרֶץ הַפְּרִיזִּי וְהָרְפָאִים, עַם חָזָק הוּא אוֹתוֹ כְּנַעֲנִי וְרֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ, וְאַל תִּתְמַהּ אִם קְרָאוֹ לַפְּרִיזִי וּרְפָאִים כְּנַעֲנִי, כִּי כֻּלַּם בְּנֵי כְּנַעַן הָיוּ.

פסוק יח

כִּי הַר יִהְיֶה־לָּךְ אוֹתוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עֲלֵה לְךָ הַיַּעֲרָה.

כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ כִּי יַעַר הוּא וְאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְעַם רַב וִיבָרְאוּהוּ וִיפַנּוּהוּ.

וּבֵרֵאתוֹ אַתָּה שֶׁאַתָּה עַם רַב.

וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִיש אֶת הַכְּנַעֲנִי עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה עַם רַב.

כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְאֵין אֶחָד מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים כְּדַאי לְהִלָּחֵם בּוֹ.

כִּי חָזָק הוּא וְאַתָּה יֵשׁ בְּךָ הַיְכוֹלֶת וְתּוֹרִישֶׁנּוּ, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ (בבא בתרא קיח א): עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, הַחְבִּיאוּ עַצְמְכֶם בַּיְעָרוֹת שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּכֶם עַיִן הָרָע.

תוכן העניינים

רש"י על יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה