רש"י על זכריה· רש״י
פרק יד · פסוק ד
מֵחֶצְיוֹ. מֵאֶמְצָעִיתוֹ:
מִזְרָחָה וָיָמָּה. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְהוֹלֵךְ:
וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְגוֹ׳. חֶצְיוֹ הַצְּפוֹנִי יָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְיִמָּשֵׁךְ לְצַד צָפוֹן, וְכֵן מָצִינוּ חֶצְיוֹ נֶגְבָּה לְצַד דָּרוֹם. וְיִהְיֶה הַגַּיְא בֵּינֵיהֶם, רֹאשׁוֹ לְמִזְרָח וְסוֹפוֹ לְמַעֲרָב: