רש"י על זכריה· רש״י
פרק יג · פסוק ט
וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ. ״וְאָעֵיל יָת תְּלִיתָא בְּעָקָא בְּכוּר דְּאֶשָּׁא״, שֶׁיִּסְבְּלוּ וְיִשְׂאוּ מִקְצָת הַגֵּרִים מֵהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּצָרוֹת חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְמִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג עִם יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם יִבָּחֲנוּ כִּי גֵרֵי אֱמֶת הֵם. כִּי הַרְבֵּה מִן הַמִּתְיַהֲדִים תְּחִלָּה יָשׁוּבוּ לְסוּרָם וְיִתְחַבְּרוּ עִם גּוֹג, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בָּאַגָּדָה (עבודה זרה ג:):
וְהוּא יֹאמַר ה׳. כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל, יִתְפַּלֵּל לַה׳, וְלֹא לֵאלֹהָיו הָרִאשׁוֹן: