רש"י על זכריה· רש״י
פרק יג
פסוק א
לְחַטַּאת וּלְנִדָּה. לְאַדְיוּתָא, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן כְּמָא דְמִדְכָּן בְּמֵי אַדְיוּתָא וּבְקִטְם תּוֹרְתָא דְחַטָּאתָא״ – בְּאֵפֶר חַטָּאת:
פסוק ב
וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים. ״נְבִיאֵי שִׁקְרָא״:
רוּחַ הַטֻּמְאָה. יֵצֶר הָרָע:
פסוק ד
אַדֶּרֶת שֵׂעָר. כֵּן דֶּרֶךְ מְסִיתִים וּמַדִּיחִים, מִתְעַטְּפִים בְּטַלִּיתָם כְּאִלּוּ הֵם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, לְמַעַן יְקֻבְּלוּ כַּחֲשֵׁיהֶם:
פסוק ה
כִּי אָדָם הִקְנַנִי. פָּתַר בּוֹ מְנַחֵם לְשׁוֹן מִקְנֵה צֹאן וּבָקָר (בראשית כו:יד), כִּי אֲנִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ עָסוּק בִּנְבוּאוֹת, הִפְקִידַנִי מִנְּעוּרַי לִשְׁמֹר אֶת מִקְנֵהוּ:
פסוק ו
בֵּין יָדֶיךָ. בֵּין כְּתֵפֶיךָ, שָׁם מַלְקִין עוֹבְרֵי עֲבֵירָה (מכות כב.):
בֵּית מְאַהֲבָי. אֲשֶׁר אֲהָָבוּנִי וְהוֹכִיחוּנִי לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה:
פסוק ז
חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי. עַל אוֹתוֹ שֶׁהִפְקַדְתִּיו עַל צֹאן גָּלוּתִי:
וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי. שֶׁחִבַּרְתִּיו אֵלַי לִשְׁמֹר צֹאנִי כָּמוֹנִי:
הַךְ אֶת הָרוֹעֶה. אֶת מֶלֶךְ רוֹמִי הָרְשָׁעָה:
וַתְּפוּצֶינָה הַצֹּאן. שֶׁכְּבוּשָׁה תַּחַת יָדוֹ:
וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי. וְאֶשְׁנֶה מַכּוֹתַי שֵׁנִית:
עַל הַצּוֹעֲרִים. עַל הַשִּׁלְטוֹנִים הַצְּעִירִים מִן הַמְּלָכִים. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם וַתְּפוּצֶינָה הַצֹּאן ״וְיִתְבַּדְּרוּן שִׁלְטוֹנַיָּא״, וְתִרְגֵּם עַל הַצּוֹעֲרִים מְמֻנִּים שֶׁלָּהֶם הַשְּׁנִיִּים לָהֶם, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן הַמִּקְרָא הַזֶּה בָּאֻמּוֹת ״חַרְבָּא אִתְגְּלִי עַל מַלְכָּא דְבָבֶל וְעַל שִׁלְטוֹנַיָּא חַבְרֵיהּ דִּכְוָתֵיהּ דְּדָמֵי לֵיהּ אֲמַר ה׳ צְבָאוֹת קְטוֹל יַת מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִתְבַּדְּרוּן שִׁלְטוֹנַיָּא״. וְאֵין לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם הַזֶּה נוֹפֵל עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּתַרְגּוּם וּבְמִקְרָא שִׁלְטוֹנִין בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מֶלֶךְ וְשָׂרִים וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶן ״רַבְרְבִין״:
פסוק ח
וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ. יִתְגַּיְּרוּ וְיִחְיוּ:
פסוק ט
וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ. ״וְאָעֵיל יָת תְּלִיתָא בְּעָקָא בְּכוּר דְּאֶשָּׁא״, שֶׁיִּסְבְּלוּ וְיִשְׂאוּ מִקְצָת הַגֵּרִים מֵהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּצָרוֹת חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְמִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג עִם יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם יִבָּחֲנוּ כִּי גֵרֵי אֱמֶת הֵם. כִּי הַרְבֵּה מִן הַמִּתְיַהֲדִים תְּחִלָּה יָשׁוּבוּ לְסוּרָם וְיִתְחַבְּרוּ עִם גּוֹג, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בָּאַגָּדָה (עבודה זרה ג:):
וְהוּא יֹאמַר ה׳. כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל, יִתְפַּלֵּל לַה׳, וְלֹא לֵאלֹהָיו הָרִאשׁוֹן: