רש"י על זכריה· רש״י
פרק יב · פסוק יא
כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. אֵין עִנְיַן הֲדַדְרִימּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן, אֶלָּא שְׁנֵי מִסְפָּדוֹת הֵן: ״כְּמִסְפְּדָא דְאַחְאָב בַּר עָמְרִי דְּקָטַל יָתֵיהּ הֲדַדְרִמּוֹן בַּר טַבְרִימוֹן ״בְּרָמוֹת גִּלְעָד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כב:לו) ״וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה״, וְהוּא הֶסְפֵּד. ״וּכְמִסְפְּדָא דְיֹאשִׁיָּהוּ בַּר אָמוֹן דְּקָטַל יָתֵיהּ פַּרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן״, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (דברי הימים ב לה:כה) ״וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׂרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם וְגוֹ׳״: