רש"י על זכריה· רש״י
פרק יא · פסוק יד
וָאֶגְדַּע אֶת מַקְלִי הַשֵּׁנִי. הִגְלֵיתִי אֶת צִדְקִיָּהוּ:
אֶת הַחוֹבְלִים. אֶת רִשְׁעֵי דּוֹרוֹ, כִּי הוּא צַדִּיק וְדוֹרוֹ רְשָׁעִים (סנהדרין קג.):
לְהָפֵר אֶת הָאַחֲוָה. שֶׁנִּתְאַחֲווּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְנִדְבְּקוּ בְּתוֹעֲבוֹת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: