רש"י על זכריה· רש״י
פרק ט · פסוק ח
וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה. אֶחֱנֶה אֵצֶל בֵּיתִי לְהָגֵן עָלֶיהָ מִן הַמַּעֲמִידִים מִבְצָר וּמַשְׁחִית, שֶׁלֹּא יַצִּיבוּ עָלֶיהָ. וְדֻגְמָתוֹ ״וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ״ (ישעיהו כט:ז). וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר מִצָּבָה כְּמוֹ מִצָּבָא בְּאָלֶ״ף:
כִּי עַתָּה רָאִיתִי. צָרָתָם בְּעֵינַי, אַף עַל פִּי שֶׁעַד הֵנָּה הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם: