רש"י על זכריה· רש״י
פרק ו · פסוק ז
וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ. מִלְּפָנָיו שֶׁיְּהֵא אֹרֶךְ גָּדוֹל לְמֶמְשַׁלְתָּם, לָלֶכֶת בְּכָל הָאָרֶץ:
וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לִמְשֹׁל מִמְשָׁל רַב (דניאל יא:ג), וְהוּא מַלְכוּת אֱדוֹם: