רש"י על זכריה· רש״י
פרק ד · פסוק יד
שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר. קֶרֶן כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, הַנִּמְשָׁחִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה:
הָעוֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו לְהַחֲזִיר אֶת גְּדֻלָּתָם:
שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר. יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע מִתְהַפֵּךְ לְטוֹב בִּזְכוּת הַתּוֹרָה: