אור ברסלב
רש"י על זכריה פרק ד › פסוק ב

רש"י על זכריה· רש״י

פרק ד · פסוק ב

פרק ד

וְגֻלָּה עַל רֹאשָׁהּ. כְּמוֹ (יהושע טו:יט) גֻּלּוֹת עִלִּית, לְשׁוֹן מַעְיָן, כְּמִין סֵפֶל גָּדוֹל עָגוֹל:

וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ. כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילָה לְתוֹכָהּ:

שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת. לְכָל נֵר וָנֵר בָּאִין שִׁבְעָה צִנּוֹרוֹת קְטַנִּים, שֶׁהַשֶּׁמֶן זָב מִן הַגֻּלָּה דֶּרֶךְ אוֹתָן מוּצָקוֹת לְכָל נֵר וָנֵר:

תוכן העניינים

רש"י על זכריה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה