רש"י על זכריה· רש״י
פרק ב · פסוק ח
רוּץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר. אַל תֵּצֵא עוֹד לָמֹד, כִּי נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפַמַלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא לָהּ קֶצֶב וְשִׁעוּר (בבא בתרא עה:). וְעַתָּה רוּץ דַּבֵּר אֶל זְכַרְיָה לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב – מֵאֵין חוֹמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ בָהּ כָּל הַבָּא, וְתִגְדַּל מִיּוֹם אֶל יוֹם: