רש"י על זכריה· רש״י
פרק ב
פסוק ב
אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת. אֵלֶּה הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר נָגְחוּ בְּקַרְנֵיהֶם אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, עַד אֲשֶׁר זֵרוּם:
פסוק ג
אַרְבָּעָה חָרָשִׁים. נַגָּרִים הַיּוֹדְעִים לְנַסֵּר אֶת הַקְּרָנוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה נב:) מִי הֵם:
פסוק ד
וָאֹמַר מָה. אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר רָאִיתִי בָּרִאשׁוֹנָה:
אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה. וְהִשְׁפִּילוּם, עַד כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ. וְלֹא נָתְנוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי עַמִּי לְהָרִים רֹאשׁ:
וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה. הֶחָרָשִׁים לְהַחֲרִיד אוֹתָן הַקְּרָנוֹת וּלְיַדּוֹת אוֹתָן:
לְיַדּוֹת. לְהַשְׁלִיךְ:
פסוק ה
חֶבֶל מִדָּה. חוּט הַמִּדָּה לִמְדֹּד אֶת יְרוּשָׁלַיִם כַּמָּה יִהְיֶה אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ:
פסוק ז
וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יוֹצֵא. הוּא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ חֶבֶל הַמִּדָּה:
פסוק ח
רוּץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר. אַל תֵּצֵא עוֹד לָמֹד, כִּי נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפַמַלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא לָהּ קֶצֶב וְשִׁעוּר (בבא בתרא עה:). וְעַתָּה רוּץ דַּבֵּר אֶל זְכַרְיָה לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב – מֵאֵין חוֹמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ בָהּ כָּל הַבָּא, וְתִגְדַּל מִיּוֹם אֶל יוֹם:
פסוק ט
וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ. לְמָגֵן כְּאִלּוּ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לָהּ, וְגַם בְּתוֹכָהּ תִּשְׁכֹּן שְׁכִינָתִי לִכְבוֹדְכֶם:
פסוק י
הוֹי הוֹי. אֵין הוֹי אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה וְהַזְעָקַת קִבּוּץ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אַכְלוּ לְמַבְדְּרַיָּא״ – הַכְרִיזוּ, כְּמוֹ יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם (שמואל ב כב:יד) – ״אַכְלוּ מִן שְׁמַיָּא״:
וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ. צְאוּ גָּלֻיּוֹת עַמִּי מִתּוֹךְ בָּבֶל וְאַשּׁוּר:
פסוק יא
הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי. אַף זֶה לְשׁוֹן הַכְרָזָה: הֵאָסְפוּ עַם גָּלוּת צִיּוֹן וְהִמָּלְטוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל.
פסוק יב
אַחַר כָּבוֹד. אַחַר כְּבוֹדְכֶם אֲנִי שָׁלוּחַ לְהַגְדִּיל לָכֶם כָּבוֹד. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא בובר, דברים ד): אַחַר כָּבוֹד – אַחַר שֶׁאֲשַׁלֵּם לְעֵשָׂו כָּבוֹד שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו:
פסוק יג
וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם. לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עַתָּה עֲבָדִים לָהֶן:
פסוק טו
וְנִלְווּ. וְנִתְחַבְּרוּ:
פסוק טז
וְנָחַל ה׳ אֶת יְהוּדָה. לְנַחֲלָתוֹ וּלְחֶלְקוֹ:
פסוק יז
הַס כָּל בָּשָׂר. כָּל שְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
כִּי נֵעוֹר. לְשׁוֹן הֶעָרָה וְהַקָּצָה (תהלים לה:כג):