אור ברסלב

רש"י על זכריה· רש״י

פרק א

פסוק א

נְבוּאַת זְכַרְיָה סְתוּמָה הִיא מְאֹד, כִּי יֵשׁ בָּהּ מַרְאוֹת דּוֹמוֹת לַחֲלוֹם הַנִּתָּן לְפִתְרוֹן, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד עַל אֲמִתַּת פִּתְרוֹנוֹ עַד יָבֹא מוֹרֶה צֶדֶק (הושע י:יב). וּלְפִי הַיְּכֹלֶת אֶתֵּן לֵב לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת אֶחָד אֶחָד מִן הַפִּתְרוֹנוֹת הַדּוֹמוֹת לוֹ, וְאַחַר פִּתְרוֹנוֹת שֶׁל יוֹנָתָן:

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי. קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לַחֲזוֹר וְלִבְנוֹת בַּמְּלָאכָה, שֶׁהֲרֵי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הִתְחִילוּ בָּהּ:

פסוק ב

עַל אֲבוֹתֵיכֶם. שֶׁבְּדוֹר חֻרְבַּן הַבַּיִת:

פסוק ה

אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם. רְאוּ שֶׁלָּקוּ מַכָּה רָעָה בָּרָעָב בַּחֶרֶב וּבַשֶּׁבִי:

וְהַנְּבִיאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ. וְאִם תֹּאמַר: אַף הַנְּבִיאִים אַיֵּה הֵם, הֲרֵי מֵתוּ? אֲנִי מֵשִׁיב לָכֶם: וְכִי הַנְּבִיאִים הָיָה לָהֶם לְעוֹלָם לִחְיוֹת? אַךְ סוֹפָן מוֹכִיחַ כִּי אֱמֶת הָיָה דִּבְרֵיהֶם, שֶׁכָּל דְּבָרַי וְחֻקַּי גְּזֵרוֹת פֻּרְעָנוּתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת עֲבָדַי הַנְּבִיאִים עֲלֵיכֶם, הֲלֹא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם.

פסוק ח

רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צג.), אַךְ אֵין סֵדֶר הַפָּרָשָׁה וְהַלָּשׁוֹן מִתְיַשֵּׁב בּוֹ:

וְהִנֵּה אִישׁ. מַלְאָךְ:

עַל סוּס אָדֹם. רֶמֶז הוּא לִפָּרַע מִכַּשְׂדִּים מִמָּדַי וּפָרַס בַּחֶרֶב וּבַדָּם, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר כָּאן ״וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הָגּוֹיִם״:

וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים וְגוֹ׳. מוּכָנִים לִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְיֵשׁ בָּהֶם מִינֵי צְבָעִים הַרְבֵּה, וְשֶׁבַח הוּא לוֹ. שְׂרֻקִּים. לֹא יָדַעְתִּי מַה צֶבַע הוּא, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״קְוָוחִין״:

בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצוּלָה. בֵּין אִילָנֵי דְהַדַסַּיָּא דִּבְבָבֶל (סנהדרין צג.):

פסוק ט

וָאֹמַר. לַמַּלְאָךְ אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה מַרְאֶה אוֹתִי כָּל זֹאת מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי. וְהוּא הָרוֹכֵב עַל סוּס אָדֹם (זכריה א:ח):

פסוק י

לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ. לִרְאוֹת אֶת שַׁלְוַת הָעַוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

פסוק יב

וַיַּעַן מַלְאַךְ ה׳. הוּא הַדּוֹבֵר בִּי:

פסוק יג

וַיַּעַן ה׳ אֶת הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים. לֹא שֶׁשָּׁמַע הַנָּבִיא מַה עָנָה, אַךְ מִמַּה שֶּׁאָמַר הַמַּלְאָךְ לוֹ ״קְרָא לֵאמֹר קִנֵּאתִי וְגוֹ׳״, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרִים טוֹבִים עָנָהוּ:

פסוק יד

קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן. ״מִתְפָּרַע אֲנָא פּוּרְעָנוּת דִּין יְרוּשָׁלַיִם מִן הַמְּצִיקִים לָהּ״:

פסוק טו

הַשַּׁאֲנַנִּים. אֲשֶׁר אֵלּוּ אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וּשְׁקֵטִים:

אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי. עַל עַמִּי מְעָט:

וְהֵמָּה עָזְרוּ. עַל הַקֶּצֶף לְרָעָה:

פסוק טז

וְקָו יִנָּטֶה. לָמֹד חוֹמוֹתֶיהָ אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ:

תוכן העניינים

רש"י על זכריה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה