רש"י על זכריה· רש״י
פרק ב · פסוק ד
וָאֹמַר מָה. אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר רָאִיתִי בָּרִאשׁוֹנָה:
אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה. וְהִשְׁפִּילוּם, עַד כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ. וְלֹא נָתְנוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי עַמִּי לְהָרִים רֹאשׁ:
וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה. הֶחָרָשִׁים לְהַחֲרִיד אוֹתָן הַקְּרָנוֹת וּלְיַדּוֹת אוֹתָן:
לְיַדּוֹת. לְהַשְׁלִיךְ: