רש"י על הושע· רש״י
פרק יג · פסוק יד
מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם. אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי פּוֹדָם מִיַּד שְׁאוֹל וְגוֹאֲלָם מִמָּוֶת, אֲבָל עַתָּה אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אָשִׂים עַצְמִי לְדַבֵּר עָלֶיךָ דִּבְרֵי מָוֶת:
אֱהִי. קוֹטֵב עָלֶיךָ גְּזֵרַת שְׁאוֹל:
נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי. לֹא אֶנָּחֵם עַל הָרָעָה הַזֹּאת. ׳נֹחַם׳ לְשׁוֹן ׳נִחוּם׳ וְהַמֵּ״ם מִשֹּׁרֶשׁ הַתֵּבָה, כְּמוֹ מֵ״ם שֶׁל ״נֹעַם״, שֶׁהֲרֵי הַטַּעַם לְמַעְלָה וְהַחֵי״ת נָקוּד פַּתַּח, וְאִם הָיָה לְשׁוֹן ׳נָח׳ וְהַמֵּ״ם מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, הָיָה טַעְמוֹ תַּחַת הַחֵי״ת וּנְקוּדָה קָמַץ, ״נֹחָם״ (משלי כ:כט), ״רוּחָם״ (שופטים ח:ג).