אור ברסלב

רש"י על הושע· רש״י

פרק יג

פרק יב

פסוק א

כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת. כְּשֶׁקִּנֵּא יָרָבְעָם לַמָּקוֹם וְדִבֵּר כְּנֶגֶד שְׁלֹמֹה דְּבָרִים קָשִׁים וּבִרְעָדָה (סנהדרין קא ב), שֶׁהֲרֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל הָיָה שְׁלֹמֹה:

נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל. מִשָּׁם זָכָה לְהִנָּשֵׂא לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים א יב:כ):

וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל. כֵּיוָן שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה, וַיֶּאְשַׁם בַּעֲבוֹדָה זָרָה:

וַיָּמֹת. נִכְרַת בֵּית יָרָבְעָם (מלכים א יד:י), וְכֵן בֵּית אַחְאָב (מלכים א כא:כא). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כַּד מְמַלֵּל חַד מִדְבֵית אֶפְרַיִם רְתִיתָא אָחִיד לְהוֹן לְעַמְמַיָּא, מִתְרַבְרְבִין הֲווֹ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכַדּוּ דְּחָבוּ בְּפוּלְחַן טָעוּתָא מִתְקַטְּלִין״:

פסוק ב

עַתָּה. בֵּית יֵהוּא שֶׁרָאוּ כָּל זֹאת יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא:

כִּתְבוּנָם. כְּתַבְנִיתָם:

זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. כֹּמְרֵי הַמֹּלֶךְ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁזּוֹבֵחַ בְּנוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת נוֹשֵׁק הָעֵגֶל, שֶׁהֲרֵי דּוֹרוֹן חָבִיב הִקְרִיב לוֹ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סג, ב). וּמְיֻשָּׁב הוּא עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא יוֹתֵר מִתַּרְגּוּם שֶׁל יוֹנָתָן:

פסוק ג

וְכַטַּל מַשְׁכִּים הוֹלֵךְ. ״וּכְטַלָא דְּמוֹהִי פָּסִיק״ (תרגום יונתן):

כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן. ״כְּמוֹצָא דְּנָשְׁבָה רוּחַ מֵאִידְרָא״:

יְסֹעֵר. אֲשֶׁר סְעָרָה תִּשָּׂאֶנּוּ:

פסוק ד

וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא הָיָה לְךָ לִמְרוֹד בִּי:

פסוק ה

אֲנִי יְדַעְתִּיךָ. נָתַתִּי לֵב לָדַעַת צָרְכְּךָ וְסִפַּקְתִּיךָ:

תַּלְאוּבוֹת. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: תֵּל שֶׁאוֹבִין בּוֹ כָּל טוֹבָה וְאֵין מוֹצְאִין:

פסוק ו

כְּמַרְעִיתָם. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְאֶרֶץ מַרְעִיתָם וְהָיוּ שְׂבֵעִים, אָז:

שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם. כְּמוֹ ״וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה״ (שמות ז:כ), לְשׁוֹן ׳מֵרִים׳. דָּבָר אַחֵר: וַיָּרָם בְּכָאן וַיִּגְבַּהּ הוּא עַצְמוֹ:

פסוק ז

עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר. כָּל ׳אַשּׁוּר׳ שֶׁבַּמִּקְרָא דָּגֵשׁ, וְזֶה רָפֵי, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם מָקוֹם אֶלָּא אֶאֱרוֹב וְאֶשְׁקוֹד, כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז):

פסוק ח

כְּדֹב שַׁכּוּל. כְּמוֹ ׳שׁוֹכֵל׳, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ׳חַנּוּן׳ וְ׳רַחוּם׳, כָּךְ שַׁכּוּל. כְּלוֹמַר, כֻּלּוֹ לָבוּשׁ שִׁכּוּלִים וּמוּכָן לְשַׁכֵּל אֲנָשִׁים:

וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם. כְּדֶרֶךְ הַדֹּב אוֹחֵז צִפָּרְנָיו בֶּחָזֶה וְקוֹרֵעַ עַד הַלֵּב. לָשׁוֹן אַחֵר: סְגוֹר לִבָּם – אֶת לִבָּם הַסָּגוּר מִלְּהָבִין לָשׁוּב אֵלַי:

פסוק ט

שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל. חִבַּלְתָּ עַצְמְךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי בִי פָּשַׁעְתָּ, מָרַדְתָּ בְעֶזְרֶךָ, וּמִקְרָא קָצָר הוּא זֶה, וְהַמֵּבִין בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא מְיֻשָּׁב הוּא עַל הַלֵּב:

כִּי בִי. כִּי בִי הָיָה הַמֶּרֶד אֲשֶׁר מָרַדְתָּ, וְאִם תֹּאמַר מַה אִכְפַּת לְךָ? בְעֶזְרֶךָ מָרַדְתָּ כְּשֶׁמָּרַדְתָּ בִי:

פסוק י

אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אַיֵּה מַלְכָּךְ״. וַאֲנִי אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְעָקְרוֹ מִמַּשְׁמָעוּתוֹ. ״אֱהִי״ – עוֹמֵד מִנֶּגֶד לִרְאוֹת ״אֵפוֹא מַלְכְּךָ״, שֶׁאֶעֱשֶׂה עַצְמִי רוֹאֶה מָה אַחֲרִיתְךָ. ״אֵפֹא מוֹשִׁיעֶךָ״.

פסוק יב

צָרוּר עֲוֺן אֶפְרָיִם. לֹא וִתַּרְתִּי עָלָיו, ״צָפוּן הוּא אִתִּי״ (דברים לב:לד):

פסוק יג

כִּי עֵת. צָרָה בָּאָה לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵּם:

בְּמִשְׁבַּר בָּנִים. שֶׁהַיּוֹלֶדֶת יוֹשֶׁבֶת עָלָיו לֵילֵד, וּבְלַעַ״ז קוֹרִין לְמַשְׁבַּר שיל״א:

בְּמִשְׁבַּר בָּנִים. כְּמַשְׁבֵּר הֶעָשׂוּי לְלֵידַת בָּנִים:

פסוק יד

מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם. אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי פּוֹדָם מִיַּד שְׁאוֹל וְגוֹאֲלָם מִמָּוֶת, אֲבָל עַתָּה אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אָשִׂים עַצְמִי לְדַבֵּר עָלֶיךָ דִּבְרֵי מָוֶת:

אֱהִי. קוֹטֵב עָלֶיךָ גְּזֵרַת שְׁאוֹל:

נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי. לֹא אֶנָּחֵם עַל הָרָעָה הַזֹּאת. ׳נֹחַם׳ לְשׁוֹן ׳נִחוּם׳ וְהַמֵּ״ם מִשֹּׁרֶשׁ הַתֵּבָה, כְּמוֹ מֵ״ם שֶׁל ״נֹעַם״, שֶׁהֲרֵי הַטַּעַם לְמַעְלָה וְהַחֵי״ת נָקוּד פַּתַּח, וְאִם הָיָה לְשׁוֹן ׳נָח׳ וְהַמֵּ״ם מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, הָיָה טַעְמוֹ תַּחַת הַחֵי״ת וּנְקוּדָה קָמַץ, ״נֹחָם״ (משלי כ:כט), ״רוּחָם״ (שופטים ח:ג).

פסוק טו

כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי אִינוּן מִתְקַרְיָין בְּנִין וְעוֹבָדִין מְקַלְקְלִין אַסְגִּיאוּ״. אַחִים – לְשׁוֹן ׳דָּבָר רַע׳, כְּמוֹ (יחזקאל כא:כ) ״אֶת עֲשׂוּיָה לַבָּרָק״, ״וֶאֱמָר אָח אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹת״ (יחזקאל ו:יא).

יַפְרִיא. לְשׁוֹן ״פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה״ (דברים כט:יז). וַאֲנִי אוֹמֵר ׳אַחִים׳ לְשׁוֹן ״וַתִּרְעֶינָה בָאָחוּ״ (בראשית מא:ב), בֵּין אַחִים יַפְרִיא – מַפְרִיחַ וְצוֹמֵחַ בָּאָחוּ בֵּין אַחִים, בֵּין הַגָּדֵל בְּפַלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר תָּמִיד יַפְרִיא. וּלְפִי שֶׁדִּמָּהוּ לְאָחוּ הוּא אוֹמֵר יָבֹא קָדִים וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ. דָּבָר אַחֵר: כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא – יָרָבְעָם הוּא בֵּן שֶׁהִפְרִיא אַחֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל יָדוֹ נֶחְלְקוּ לִשְׁנֵי מַמְלָכוֹת. יַפְרִיא לְשׁוֹן ״פֶּרֶא אָדָם״ (בראשית טז:יב).

יָבוֹא קָדִים. ״מֶלֶךְ תַּקִּיף כְּרוּחַ קִידוּמָא בְּמֵימְרָא דַּה׳ מֵאוֹרַח מִדְבְּרָא יִסַּק״:

הוּא יִשְׁסֶה. אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ יִשְׁסֶה אוֹצְרוֹת כָּל כְּלִי חֶמְדָּתוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על הושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה