רש"י על הושע· רש״י
פרק יג · פסוק ב
עַתָּה. בֵּית יֵהוּא שֶׁרָאוּ כָּל זֹאת יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא:
כִּתְבוּנָם. כְּתַבְנִיתָם:
זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן. כֹּמְרֵי הַמֹּלֶךְ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁזּוֹבֵחַ בְּנוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת נוֹשֵׁק הָעֵגֶל, שֶׁהֲרֵי דּוֹרוֹן חָבִיב הִקְרִיב לוֹ. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סג, ב). וּמְיֻשָּׁב הוּא עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא יוֹתֵר מִתַּרְגּוּם שֶׁל יוֹנָתָן: