רש"י על הושע· רש״י
פרק יא · פסוק ז
וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי. כְּשֶׁהַנְּבִיאִים מְלַמְּדִים אוֹתָם לָשׁוּב אֵלַי, תְלוּאִים הֵם אִם לָשׁוּב אִם לֹא לָשׁוּב; בְּקֹשִׁי יְשׁוּבוּן אֵלַי:
וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם. וְאֶל הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו יִקְרָאוּהוּ הַנְּבִיאִים יַחַד, לֹא יְרוֹמְמוּהוּ עַמִּי וְלֹא יֵאוֹת לַעֲשׂוֹתוֹ. וְיֵשׁ מְפָרֵשׁ ״וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ״ – פְּגָעִים קָשִׁים יִפְגְּעוּם, וְ׳אֶל׳ כְּמוֹ ״יֵשׁ לְאֵל יָדִי״ (בראשית לא:כט), וְאֵין זֹאת, שֶׁהֲרֵי נָקוּד בְּפַתַּח, וְאִם הָיָה וְאֵל שֵׁם דָּבָר הָיָה נָקוּד בְּצֵירֵי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּמַרְעָא קַשְׁיָא יִתְעָרְעוּן״, עָשָׂה אֶל (סא״א: עַל) לְשׁוֹן ׳קָשֶׁה׳, וְלִי נִרְאֶה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כַּהֹגֶן:
יַחַד לֹא יְרוֹמֵם. ״כַּחֲדָא לָא יְהַכּוּן בְּקוֹמָא זְקוּפָא״ (תרגום יונתן):