רש"י על הושע· רש״י
פרק י · פסוק יא
וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה. פירפויינט״א בְּלַעַ״ז, עֲשׂוּיָה חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת בְּמַלְמַד הַבָּקָר שֶׁקּוֹרִין דישגוֹלויי״ן בְּלַעַ״ז. כְּלוֹמַר, הַרְבֵּה יִסּוּרִין הֵבֵאתִי עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לֹא נִכְנְעָה, וְתָמִיד אוֹהֶבֶת לָדוּשׁ בַּתְּבוּאָה מְקוֹם מַאֲכָל וּמִשְׁמָן, וְלֹא נִכְנְעָה לִהְיוֹת חוֹרֶשֶׁת. כְּלוֹמַר, לֹא נִכְנְעוּ לַתּוֹרָה אֶלָּא אַחַר שְׁרִירוּת לִבָּם (ירמיה ט:יג):
אֹהַבְתִּי. יוֹ״ד יְתֵרָה, כְּמוֹ (בראשית לא:לט) ״גְּנֻבְתִי יוֹם״:
וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל טוּב צַוָּארָהּ. לְפִיכָךְ אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם מְלָכִים שֶׁיָּתִישׁוּ אֶת כֹּחָם:
אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה וְגוֹ׳. אִם תִּרְצוּ שֶׁאַרְכִּיב אֶפְרַיִם עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה וִישַׂדֵּד לוֹ (יַעֲקֹב) לְעַצְמוֹ חֲרִישָׁה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר: ״נִירוּ לָכֶם נִיר וְגוֹ׳״ (הושע י:יב):