רש"י על הושע· רש״י
פרק י · פסוק ד
אָלוֹת שָׁוְא. הִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר. ׳אָלוֹת׳ כְּמוֹ ׳כָּרוֹת׳, לְשׁוֹן הוֹוֶה. כָּרוֹת בְּרִית לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מלֶךְ, לְפִיכָךְ יִפְרַח עֲלֵיהֶם מִשְׁפָּט יִסּוּרִין וּפֻרְעָנוּת כָּרֹאשׁ שֶׁהוּא עֵשֶׂב מַר הַפּוֹרֵחַ עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. וְיוֹנָתָן תִּרְגִּם עַל תַּלְמֵי שָׂדָי בַּעֲוֹן שֶׁמַּסִּיגִין גְּבוּלֵי שָׂדוֹת:
תַּלְמֵי שָׂדָי – מַעֲנִית הַמַּחֲרֵשָׁה קָרוּי ׳תֶּלֶם׳. דָּבָר אַחֵר: עַל תַּלְמֵי שָׂדָי – שֶׁהֵם עוֹשִׂים שָׁם מִזְבְּחוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי״ (לקמן יב:יב), שָׁם יִפְרַח עֲלֵיהֶם מִשְׁפַּט עֲוֹנָם. דָּבָר אַחֵר: אָלוֹת שָׁוְא – כָּל בְּרִית שֶׁהֵם כּוֹרְתִים זֶה עִם זֶה עוֹבְרִים עָלָיו. וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט עַל תַּלְמֵי שָׂדָי – כָּרֹאשׁ שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ עַל תַּלְמֵי שָׂדַי, שֶׁהוּא עֵשֶׂב מַר, כָּךְ מִשְׁפְּטֵיהֶם פּוֹרְחִים וְגְדֵלִים תַּמְרוּרִים לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וְאַף עָמוֹס אָמַר כֵּן: ״כִּי הֲפַכְתֶּם לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט״ (עמוס ו:יב):