רש"י על הושע· רש״י
פרק ט · פסוק י
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר. כַּעֲנָבִים שֶׁהֵם חֲבִיבִים בַּמִּדְבָּר, כָּךְ חִבַּבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל:
כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה. כִּתְאֵנָה מְבֻשֶּׁלֶת בְּעֵץ הַתְּאֵנָה:
בְּרֵאשִׁיתָהּ. בִּתְחִלַּת בִּשּׁוּל הַתְּאֵנִים:
רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם. כֵּן נִרְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵינַי לְחַבְּבָם:
וַיִּנָּזְרוּ. אֵין ׳נְזִירָה׳ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן ׳פְּרִישָׁה׳:
לַבֹּשֶׁת. לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא בָּשְׁתָּם:
וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים לְפָנַי:
כְּאָהֳבָם. אֶת בְּנוֹת מוֹאָב: