רש"י על הושע· רש״י
פרק ט · פסוק ד
לֹא יִסְּכוּ. לְשׁוֹן ׳נֶסֶךְ׳:
לֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ. לֹא תְּהֵא מִנְחָתָם עֲרֵבָה עָלָיו:
כְּלֶחֶם אוֹנִים. כְּלֶחֶם גְּזֵלָה הַבָּא עַל יְדֵי כֹּחַ וְאוֹנִים (ישעיה מ:כו):
כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם רָאוּי הוּא זֶה לָהֶם לְמַאֲכָל וְלֹא לָבוֹא לְבֵית ה׳. דָּבָר אַחֵר: כְּלֶחֶם אוֹנִים כְּלֶחֶם אֲבֵלִים שֶׁהוּא טָמֵא (דברים כו:יד), וְסוֹפוֹ מוֹכִיחַ כָּל אוֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ: