רש"י על הושע· רש״י
פרק ד · פסוק ד
אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב. אַתֶּם מַתְרִין בִּנְבִיאֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא יְרִיבוּן אִתְכֶם וְלֹא יוֹכִיחוּ אֶתְכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעָמוֹס (עמוס ז:י) שֶׁאָמַר לוֹ אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל לֹא תִנָּבֵא עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק, וְהוּא בִּימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁנִּתְנַבֵּא הוֹשֵׁעַ בְּיָמָיו:
וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. ״נָצָן עִם מַלְפֵיהוֹן״ (תרגום יונתן), שֶׁהַכֹּהֲנִים הָיוּ בְּנֵי הוֹרָאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ (דברים לג:י):