רש"י על הושע· רש״י
פרק ג · פסוק ב
וָאֶכְּרֶהָ לִי. לְשׁוֹן ׳סְחוֹרָה׳, ברגניי״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (בראשית נ:ה) ״אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״, וּבִכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה (סוטה יג,א; חולין צב,א):
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כֶּסֶף וְחֹמֶר שְׂעוֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעוֹרִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּפְרַקְתִּינוּן בְּמֵימְרִי בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְיֶרַח נִיסָן וִיהַב יַת כֶּסֶף תַּקְלַיָּא כִּפּוּר לְנַפְשֵׁיהוֹן וַאֲמָרִית דִּיְהוֹן מְקָרְבִין קֳדָמַי עוֹמֶר אֲרָמוּתָא מְעַלְלַת שְׂעוֹרִין״, כְּלוֹמַר לֹא הוֹגַעְתִּים בִּדְבָרִים קָשִׁים:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף. בְּגִימַטְרִיָּא נִיסָן, וּבַפְּסִיקְתָּא (פסיקתא רבתי ה:י) הוּא נִדְרָשׁ: בְּט״ו כֶּסֶף – בְּט״ו בְּנִיסָן. וְחֹמֶר וְלֵתֶךְ הֲרֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, שֶׁהַחוֹמֶר שְׁלוֹשִׁים סְאָה וְהַלֶּתֶךְ חֲצִי חֹמֶר: