רש"י על הושע· רש״י
פרק ג · פסוק א
אֲהוּבַת רֵעַ. חֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ וַאֲהוּבָה לוֹ, וְהִיא מְנָאֶפֶת תַּחְתָּיו, כְּאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֵם זוֹנִים תַּחְתָּיו אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים (דברים לא:טז):
אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים. פֵּרֵשׁ מְנַחֵם: גְּבִיעֵי יַיִן, אוֹהֲבִים לְהִשְׁתַּכֵּר בְּיֵינָם וְאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁמּוֹכִיחָם בְּמָקוֹם אַחֵר עַל כָּךְ: ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״ (עמוס ו:ו):