רש"י על דניאל· רש״י
פרק יב · פסוק יא
וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד. כְּדֵי לָתֵת שִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם תַּחְתָּיו. יָמִים אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים שָׁנָה הֵן מִיּוֹם הוּסַר הַתָּמִיד עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּימֵי מְשִׁיחֵנוּ. וְחֶשְׁבּוֹן זֶה מְכֻוָּן עִם חֶשְׁבּוֹן ״עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ (דניאל ח:יד) מִיּוֹם גָּלוּתָם לְמִצְרַיִם עַד גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה: גָּלוּת מִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר, מִיּוֹם צֵאתָם עַד בִּנְיַן בַּיִת רִאשׁוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, יְמֵי הַבִּנְיָן אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, גָּלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, יְמֵי בַיִת שֵׁנִי אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, הֲרֵי אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, וְהַתָּמִיד הוּסַר לִפְנֵי הַחֻרְבָּן שֵׁשׁ שָׁנִים הֲרֵי מִיּוֹם גָּלוּתָם לְמִצְרַיִם עַד הוּסַר הַתָּמִיד אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע, הוֹסִיף עֲלֵיהֶם אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים הֲרֵי אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע כְּמִנְיַן עֶרֶב בֹּקֶר בְּגִימַטְרִיָּא, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת: