רש"י על דניאל· רש״י
פרק י · פסוק א
וְצָבָא גָדוֹל. וּלִזְמַן אָרוֹךְ יָבֹא:
וּבִין אֶת הַדָּבָר. וּלְהָבִין אֶת הַדָּבָר נִגְלָה לִי אֶת הֶחָזוֹן:
וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה. וּלְהָבִינָהּ לוֹ בַּמַּרְאֶה. וְאֵין הַתֵּיבָה הַזֹּאת שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ ״אִם יָדַעְתָּ בִינָה״ (אִיּוֹב לח:ד), אֶלָּא ה״א יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ ״בִּינָה הֲגִיגִי״ (תְּהִלִּים ה:ב), לְפִיכָךְ הַטַּעַם לְמַעְלָה בַּבֵּי״ת, וּפֵירוּשָׁהּ כְּמוֹ הָבֵן: