רש"י על דניאל· רש״י
פרק ו · פסוק יח
וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה. וְהוּבְאַת אֶבֶן אַחַת. בְּכָל אֶרֶץ בָּבֶל אֵין אֶבֶן כִּי אִם לְבֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים״ (בראשית יא:ג). לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אֶבֶן בְּבָבֶל, וּלְפִי שָׁעָה הֱבִיאוּהָ מַלְאָכִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִם הִתְנָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית עַל הַיָּם שֶׁיִּקָּרַע לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל הָאֵשׁ שֶׁיִּצְטַנֵּן לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, וְעַל הָאֲרָיוֹת מֵהַזִּיק לְדָנִיֵּאל, לֹא הִתְנָה עַל זְרִיקַת אֶבֶן וְזַיִן שֶׁלֹּא יַזִּיק בָּאָדָם. וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: מֵעִם הָאֲרָיוֹת אִי אֶפְשָׁר לְסַלְּקוֹ, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶזְדַּהֵר בּוֹ מֵהֶזֵּקַת אָדָם, וְהַנֵּס אִם יָבֹא יָבֹא (ספרים אחרים אומרים):
וְשָׂמַת עַל פֻּם גּוּבָּא. הוּשְׂמָה עַל פִּי הַגּוּמָּא׃
בְּעִזְקְתֵיהּ. בְּטַבַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא יְזִיזוּהָ מִמְּקוֹמוֹ וְיַשְׁלִיכוּ עָלָיו אֲבָנִים לְהָרְגוֹ:
דִּי לָא תִשְׁנֵא צְבוּ בְדָנִיֵּאל. שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה רְצוֹנוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לוֹ הֶיזֵּק שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ (ספרים אחרים כִּרְצוֹנָם):