רש"י על דניאל· רש״י
פרק ד · פסוק כד
לָהֵן מַלְכָּא. בֶּאֱמֶת אַתָּה מֶלֶךְ, שְׁמַע לַעֲצָתִי:
מַלְכִּי. עֲצָתִי, כְּמוֹ ״אִיעָצְךָ״ (במדבר כד:יד) ״אֲמַלְכִינָךְ״ (תרגום אונקלוס):
יִשְׁפַּר עֲלָךְ. עֲצָתִי תִּיטַב בְּעֵינֶיךָ לִשְׁמֹעַ מִלַּי:
וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק. וַחֲטָאָךְ בִּצְדָקָה פְּרֹק מֵעַל צַוָּארֶךָ:
וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן. וַעֲוֹנוֹתֶיךָ פְּרוֹק בַּחֲנִינַת עֲנִיִּים:
הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָא לִשְׁלֵוְתָךְ. אוּלַי תְּהֵא שָׁהוּת לִשְׁלוֹמְךָ, שֶׁלֹּא תְּמַהֵר הָרָעָה לָבוֹא. וּמָה רָאָה דָנִיֵּאל לְהַשִּׂיא עֵצָה טוֹבָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר? רָאָה יִשְׂרָאֵל עֲנִיִּים שִׁפְלֵי גוֹלָה מַחֲזִירִין עַל הַפְּתָחִים, וְהִשִּׂיאוֹ עֵצָה לְחָנְנָם. אָמַר לוֹ: עֲנִיִּים אֵלּוּ שֶׁהִגְלֵיתָם רְעֵבִים הֵם, פַּרְנְסֵם! וְכֵן עָשָׂה, פָּתַח אוֹצְרוֹתָיו וְהָיָה מְפַרְנְסָם כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ: