רש"י על דניאל· רש״י
פרק ג · פסוק כה
שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא. מוּתָּרִין מֵאֲסוּרֵיהֶן וְהוֹלְכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ:
וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן. וַחֲבָלָה לֹא יֵשׁ בָּהֶם:
וְרֵוֵהּ דִּי. רְבִיעָאָה וְתוֹאֲרוֹ שֶׁל רְבִיעִי:
דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין. דּוֹמֶה לְמַלְאָךְ שֶׁרָאִיתִי בִּהְיוֹתִי עִם סַנְחֵרִיב כְּשֶׁנִּשְׂרְפוּ אוּכְלוּסָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר״ (מלכים ב יט:לה), וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה שָׁם וְנִמְלַט בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְלְטוּ מֵהֶם: