רש"י על דניאל· רש״י
פרק ג · פסוק כא
גּוּבְרַיָּא אִלֵּךְ. אֲנָשִׁים אֵלּוּ:
כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן. נִתְקַשְּׁרוּ בְּבִגְדֵי מַעֲטְפוֹתָן:
פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן מִינֵי מַלְבּוּשׁ מַלְכוּת שֶׁהָיָה לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין לִידּוֹן לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר דִּינֵי מִיתָה, לֹא שִׁנּוּ בִגְדֵיהֶם לְהַשְׁפִּיל אֶת גְּדֻלָּתָם. מִכָּאן לָמְדוּ חֲכָמִים, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַשְּׂרָרָה שֶׁהֻחְזַק בָּהּ:
וְכַרְבְּלָתְהוֹן. יֵשׁ לוֹ דֻגְמָא: ״וְדָוִד מְכֻרְבָּל״ (דברי הימים א טו:כז):
וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא. וְהֻשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן בּוֹעֵרָה: