רש"י על דניאל· רש״י
פרק ג · פסוק יט
הִתְמְלִי חֱמָא. נִתְמַלֵּא חֵמָה:
וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אֶשְׁתַּנִּי. וּפַרְצוּף פָּנָיו נִשְׁתַּנּוּ:
לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא. לְהַצִּית לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּלְחַמְּמוֹ׃
חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ. עַל אַחַת שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁשִּׁעֲרוּהוּ עַד כְּדֵי הֶסֵּקוֹ, וּכְאִלּוּ יַבְעִירוּהוּ שִׁבְעָה שִׁעוּרִין כָּמוֹהוּ:
לְמֵזְיֵהּ. לְהַסִּיקוֹ: