רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק לו · פסוק יב
וַיַּעַשׂ הָרַע. מַהוּ הָרַע? שֶׁלֹּא נִכְנַע לִפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי ה׳, כַּמְפֹרָשׁ ״וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה אֶל צִדְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם יָצֹא תֵצֵא וְגוֹמֵר״ עַד ״דּוֹאֵג״ אֲנִי ״אֶת הַיְּהוּדִים וְגוֹמֵר״ (ירמיהו לח:יז-יט). וְחוּץ מֵחֵטְא זֶה לֹא חָטָא אֶלָּא בָּזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לִדְבַר נָבִיא מִפִּי ה׳, וְשֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעַת נְבוּכַדְנֶאצַּר, אֲבָל בְּתוֹעֲבוֹתָיו וְהַנִּמְצָא עָלָיו, עַל יְהוֹיָקִים, לֹא הֵרַע לַעֲשׂוֹת; מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי מְשֻׁלָּם זַצַ״ל: