אור ברסלב

רש"י על דברי הימים ב· רש״י

פרק לו

פרק לה

פסוק א

וַיַּמְלִיכֻהוּ תַּחַת אָבִיו. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יְהוֹיָקִים אָחִיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאֶחָד חֳדָשִׁים:

פסוק ג

וַיְסִירֵהוּ מֶלֶךְ מִצְרַיִם בִּירוּשָׁלִָם. מְבֹאָר בִּמְלָכִים (מלכים ב כג:לג) הֵיטֵב: ״וַיַּאַסְרֵהוּ פַּרְעֹה נְכֹה בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת״:

בִּירוּשָׁלִָם. מִמְּלוֹךְ בִּירוּשָׁלִָם:

וַיַּעֲנֹשׁ אֶת הָאָרֶץ. לִיתֵּן מִסִּים; דּוּגְמָא: ״וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כָּסֶף״ (דברים כב:יט):

פסוק ד

וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים. כָּךְ דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים שֶׁמְּכַנִּים לִמְשָׁרְתֵיהֶם שֵׁם שֶׁהֵם רוֹצִים; דֻּגְמָא: ״וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף וְגוֹמֵר״ (בראשית מא:מה), וְכֵן ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר יג:טז), וְכֵן ״וַיָּשֶׂם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת וְגוֹ׳״ (דניאל א:ז); וְהַכֹּל – כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בּוֹ לְכַנּוֹת לוֹ שֵׁם כִּרְצוֹנוֹ:

וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים. לָמָּה קָרָא שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים? לְמַעְלָה מְפֹרָשׁ, כִּי לְאַחַר שֶׁהָרַג פַּרְעֹה יֹאשִׁיָּהוּ (דברי הימים ב לה:כד) הִמְלִיךְ מֶלֶךְ, וְהֶעֱנִישָׁם לְמַס עֹבֵד:

פסוק ו

עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר. כִּי לֹא יָכוֹל פַּרְעֹה לָצֵאת מֵאַרְצוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְלֹא הוֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר… לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם״ (מלכים ב כד:ז), שֶׁנִּצַּח בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּכַרְכְּמִישׁ שֶׁל נְהַר פְּרָת, כַּמְפֹרָשׁ בְּיִרְמְיָהוּ (ירמיהו מו:ב):

לְהוֹלִיכוֹ בָּבֶלָה. וְלֹא הוֹלִיכוֹ לְאַשּׁוּר, אֶלָּא בַּדֶּרֶךְ מֵת וְהִשְׁלִיךְ נִבְלָתוֹ; וְכֵן נִיבָּא ״קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם״ (ירמיהו כב:יט) – וְהֵיכָן קְבוּרַת חֲמוֹר? בִּמְעֵי הַכֶּלֶב. וְכֵן מוֹכִיחַ: ״וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבוֹתָיו״ (מלכים ב כד:ו) – וְלֹא כָתַב וַיִּקְבְּרֵהוּ:

פסוק ז

וּמִכְּלֵי בֵית ה׳. וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית ה׳, וְעַל זֶה נִתְנַבֵּא יִרְמְיָה: ״כִּי כֹה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים וְגוֹ׳״ (ירמיהו כז:כא). וּמַקְשֶׁה בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כה): ״בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּתֵּן ה׳ בְּיָדוֹ״ (דניאל א:א-ב), וְכָאן מוֹכִיחַ שֶׁהָיָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ״ – לְמִרְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שְׁלֹשָׁה שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרֹד בּוֹ״ (מלכים ב כד:א) שְׁלֹשָׁה שָׁנִים, וּבִשְׁנַת שְׁלֹשָׁה לְמִרְדּוֹ עָלָה עָלָיו, וְהוּא שְׁנַת שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶאצַּר; דְּאָמַר מַר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כָּבַשׁ נִינְוֵה, שְׁנִיָּה – כָּבַשׁ יְהוֹיָקִים, וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים מָרַד בּוֹ; וְהוּא לֹא מָלַךְ כִּי אִם בִּשְׁנַת אַרְבַּע לִיהוֹיָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר״ (ירמיהו כה:א):

פסוק ח

וְתוֹעֲבוֹתָיו. שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ:

וְהַנִּמְצָא עָלָיו. כְּתוֹבֶת קַעֲקַע:

פסוק י

וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה. שֶׁהִגְלָה יְהוֹיָקִים:

עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית ה׳. דְּבָרִים הַחֲמוּדִים אוֹתָם לָקַח, וְהַשְּׁאָר הִנִּיחַ עַד גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ, אָז לָקַח הַכֹּל עִמּוֹ; בִּמְלָכִים ב׳ מְפֹרָשׁ שֶׁ״יָּצָא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְגוֹ׳״ (מלכים ב כד:יב):

וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו. אָחִיו שֶׁל יְהוֹיָקִים; וְכֵן ״וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹּדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ״ (מלכים ב כד:יז) – דּוֹדוֹ שֶׁל יְהוֹיָכִין:

פסוק יב

וַיַּעַשׂ הָרַע. מַהוּ הָרַע? שֶׁלֹּא נִכְנַע לִפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי ה׳, כַּמְפֹרָשׁ ״וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה אֶל צִדְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם יָצֹא תֵצֵא וְגוֹמֵר״ עַד ״דּוֹאֵג״ אֲנִי ״אֶת הַיְּהוּדִים וְגוֹמֵר״ (ירמיהו לח:יז-יט). וְחוּץ מֵחֵטְא זֶה לֹא חָטָא אֶלָּא בָּזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לִדְבַר נָבִיא מִפִּי ה׳, וְשֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעַת נְבוּכַדְנֶאצַּר, אֲבָל בְּתוֹעֲבוֹתָיו וְהַנִּמְצָא עָלָיו, עַל יְהוֹיָקִים, לֹא הֵרַע לַעֲשׂוֹת; מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי מְשֻׁלָּם זַצַ״ל:

פסוק יג

אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵאלֹהִים. כְּמְפֹרָשׁ: ״אֱמֹר נָא לְבֵית הַמֶּרִי וְגוֹמֵר״ (יחזקאל יז:יב); וְכָל הַפָּרָשָׁה נֶאֱמַר עַל יְהוֹיָכִין וְצִדְקִיָּהוּ: ״וַיִּקַּח מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶלָה״ (יחזקאל יז:יב) – זֶה יְהוֹיָכִין וְסִיעָתוֹ, ״וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית״ (יחזקאל יז:יג) – זֶה צִדְקִיָּהוּ:

פסוק יד

גַּם כָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים. לְהוֹרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב ״כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם״ (דברים כד:ח); לֹא כֹהֲנִים הֶדְיוֹטִים לִמְחוֹת, אֶלָּא שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים, שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ:

וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית ה׳. בְּשִׁקּוּצֵיהֶם:

אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם. לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם (דברים יב:יא) לְעוֹלָם:

פסוק טו

וַיִּשְׁלַח ה׳. כָּל זֶה צֶדֶק הַדִּין, שֶׁלֹּא תֹאמַר: לֹא הִתְרָה בָּהֶם לָשׁוּב מִדַּרְכֵּיהֶם הָרָעָה, אֶלָּא לְאַלְתַּר ״וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ״ (עמוס א:יא); לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיִּשְׁלַח ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם בְּיַד מַלְאָכָיו, וְהִתְרָה בָּהֶם לָשׁוּב מֵרָעָתָם, וְלֹא פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה אוֹ בְחֹדֶשׁ, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ:

כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ. וְלֹא חָפֵץ בְּמִיתָתָן:

וְעַל מְעוֹנוֹ. עַל דִּירַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; שֶׁאֲפִילּוּ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם חוֹמֵל עַל עַמּוֹ וְעַל בֵּית מְדוֹרוֹ מִלְּהַחֲרִיבָם:

פסוק טז

וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים. בִּשְׁלוּחֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

וּבוֹזִים דְּבָרָיו. שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁוַּדַּאי הַדִּין עִמּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם אֵין מְבַזִּין אוֹתָן וִירֵאִים לַעֲבֹר עַל צִוּוּיוֹ, בֵּין לְרַע בֵּין לְטוֹב, וְעַמּוֹ בָּזוּ דְּבָרָיו וְהִלְעִיבוּ וְתִעְתְּעוּ בִּנְבִיאָיו כָּל כָּךְ וְגוֹ׳:

פסוק יז

וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים. שֶׁהֵם אֻמָּה שְׁפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֵן… כַּשְׂדִּים… עַם לֹא הָיָה״ (ישעיה כג:יג); וְכָאן נִתְקַיֵּם ״הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל וְגוֹמר״, עַד ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״ (דברים לב:כא):

וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם. וְהוּשַׁב לָהֶם גְּמוּלָם, שֶׁכָּתוּב וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית ה׳, וְנִתְקַיֵּם מַה שֶׁאָמַר ״וְהַכּוּ אַל תָּחוֹס עֵינֵיכֶם וְגוֹ׳״ (יחזקאל ט:ה), עַד ״צְאוּ וַיֵּצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר״ (יחזקאל ט:ז):

וְלֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ. מַה שֶׁאֵין כֵּן מִנְהַג אַנְשֵׁי חֲיָלִים כְּשֶׁנּוֹצְחִים בַּמִּלְחָמָה וְהוֹרְגִים אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, אֲבָל עַל זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה חוֹמְלִים וּמִתְמַלְּאִים רַחֲמִים; וְגַם נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נִתְקַיְּמָה: ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה וְגוֹמֵר״ (דברים לב:כה):

פסוק יח

וְכָל כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים. שֶׁנּוֹתְרוּ מִגָּלוּת יְהוֹיָקִים וִיכָנְיָה:

פסוק כ

וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. וְלָמָּה עַד מַלְכוּת פָּרַס? כִּי עַד מַלְכוּת פָּרַס – עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִתְפַּיְּסָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ, וְהוּא שֶׁכָּתוּב ״כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת״ (ויקרא כו:לה):

פסוק כא

עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ. תִּרְצֶה, כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא רָצְתָה הָאָרֶץ שַׁבְּתוֹתֶיהָ:

כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה. שֶׁל שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל שֶׁבִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ וּכְנֶגְדָּן גָּלוּ שִׁבְעִים שָׁנָה. אוֹתָן שִׁבְעִים שָׁבְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁנִים שֶׁהִכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצָם אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, מֵהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ עַד שֶׁגָּלוּ מִמֶּנָּה עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְאַתָּה מוֹצֵא אוֹתָם מְפֹרָשִׁים מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה מִשֶּׁמָּלַךְ יָרָבְעָם עַד שֶׁהִגְלָה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, וּבִימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהִכְעִיסוּ מֵאָה וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְהַשְּׁאָר סְתוּמִים. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל ד:ד-ו) ״וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְגוֹ׳ וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לְשָׁנָה״ – מְלַמֵּד שֶׁחָטְאוּ בֵית יְהוּדָה מִשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַד שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אַרְבָּעִים שָׁנָה. כֵּיצַד? עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל מְנַשֶּׁה כִּדְכְתִיב (מלכים ב כא:ג) ״כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב״, וְאַחְאָב מָלַךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים וּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ עָשָׂה תְּשׁוּבָה, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם מָלַךְ, וּשְׁתַּיִם דְּאָמוֹן וְאַחַת עֶשְׂרֵה דִּיהוֹיָקִים הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה לִיחֶזְקֵאל בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְצִדְקִיָּהוּ, הֲרֵי אַרְבָּעִים. סַךְ כֻּלָּם מִיִּשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים, הֲרֵי לְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, הֲרֵי חָמֵשׁ שְׁמִטִּין, הֲרֵי שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע, וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹנָה נֶחְשְׁבָה לָהֶם לְעָוֹן שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹנָם גָּלוּ מִמֶּנָּה, הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה מְקֻדָּשִׁים שֶׁל שְׁמִטָּה שֶׁלֹּא שִׁמְּטוּם יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ גָּלוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם. וְכָאן מְסַיֵּם בָּזֶה דִּבְרֵי הַיָּמִים, לְפִי שֶׁאָמַר לְמַלֹּאת שִׁבְעִים שָׁנָה הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן פְּסוּקִים אֵלּוּ וְשֶׁל עֶזְרָא (עזרא א:א-ג), לְהוֹדִיעֵנוּ כְּשֶׁכָּלוּ אוֹתָן שִׁבְעִים שָׁנָה הֵיאַךְ חָזַר הַגַּלְגַּל שֶׁחָזְרוּ לְאַרְצָם, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן בִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַד מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ וְיָעַל, וּלְכָךְ נוֹסֶפֶת וָי״ו זוֹ שֶׁל וּבִשְׁנַת לְפִי שֶׁסֵּפֶר דָּנִיֵּאל מַפְסִיק בֵּנְתַיִם, שֶׁהֲרֵי סֵפֶר עֶזְרָא מָשׁוּךְ וְסָדוּר אַחַר סֵפֶר דָּנִיֵּאל, וְכָךְ וָי״ו מוּסָב מִזֶּה לָזֶה:

פסוק כב

אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ. רְצוֹנוֹ:

וַיַּעֲבֶר קוֹל. כָּרוֹז הִכְרִיז לְכָל בְּנֵי מַלְכוּתוֹ:

וְגַם בְּמִכְתָּב. שָׁלַח לְכָל בְּנֵי מַלְכוּתוֹ לֵאמֹר:

פסוק כג

כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. שֶׁאֲנִי מוֹשֵׁל, מֶלֶךְ עַל כָּל מַמְלָכוֹת:

וְהוּא פָקַד עָלַי. וְהוּא צִוָּה עָלַי עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״הָאוֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְגוֹ׳״ (ישעיהו מד:כח), ״כֹּה אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ״ (ישעיהו מה:א); וּכְבָר נֶאֶמְרָה לוֹ נְבוּאָה זוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ:

אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. יְרוּשָׁלַיִם בִּמְדִינוֹת יְהוּדָה:

מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל. כָּךְ הָיָה הַכָּרוֹז עַל הַמְּדִינוֹת: מִי בְּכָל עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא לִבְנוֹת בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם:

וְיָעַל. וִיהִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֶזְרוֹ וּבְעֶזְרָתֵינוּ:

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על דברי הימים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה