רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק לו · פסוק ד
וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים. כָּךְ דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים שֶׁמְּכַנִּים לִמְשָׁרְתֵיהֶם שֵׁם שֶׁהֵם רוֹצִים; דֻּגְמָא: ״וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף וְגוֹמֵר״ (בראשית מא:מה), וְכֵן ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר יג:טז), וְכֵן ״וַיָּשֶׂם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת וְגוֹ׳״ (דניאל א:ז); וְהַכֹּל – כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בּוֹ לְכַנּוֹת לוֹ שֵׁם כִּרְצוֹנוֹ:
וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים. לָמָּה קָרָא שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים? לְמַעְלָה מְפֹרָשׁ, כִּי לְאַחַר שֶׁהָרַג פַּרְעֹה יֹאשִׁיָּהוּ (דברי הימים ב לה:כד) הִמְלִיךְ מֶלֶךְ, וְהֶעֱנִישָׁם לְמַס עֹבֵד: