רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק לא · פסוק יט
אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת. לְמַעְלָה (יב-יג) כְּנַנְיָהוּ וְאֶחָיו הָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל הַמָּנוֹת הַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת מֵאֵת יִשְׂרָאֵל, לָתֵת הַמָּנוֹת לְכָל זָכָר בַּכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם:
לְכָל זָכָר בַּכֹּהֲנִים. וְגַם לְכָל נְשֵׁיהֶם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם (לעיל, יח); וּמַה שֶּׁאָמַר כָּאן לְכָל זָכָר – מִשּׁוּם רְבוּתָא, שֶׁאֲפִלּוּ לִזְכָרִים קְטַנִּים הָיוּ מַסְפִּיקִין, כִּדְלְעֵיל לִזְכָרִים מִבֶּן שָׁלֹשׁ וָמַעְלָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְלִבְנוֹתֵיהֶם: