רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ל · פסוק ג
כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּנִיסָן:
כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי. הִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת דַּי לְיִשְׂרָאֵל בָּהֶם לְהַקְרִיב פִּסְחֵיהֶם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנִיסָן, שֶׁהֲרֵי לֹא כָּלוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן (דברי הימים ב כט:יז). וְכֵן פִּתְרוֹן כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בָּעֵת הַהִיא – כְּלוֹמַר: אֲפִילּוּ אִם לֹא עִכְּבוּ טָהֳרַת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא כָּלוּ עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה, לְפִי כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדָּי:
וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ. עֲדַיִן כֻּלָּם לִירוּשָׁלָ͏ִם: