רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ל · פסוק א
וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְגוֹ׳. כִּי עֲדַיִן לֹא גָלוּ, כִּי זֶה הָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ, וְהֵם לֹא גָלוּ כִּי אִם בְּשֵׁשׁ לְמָלְכוֹ, כְּדִכְתִיב ״וַיִּלְכְּדֻהָ בִּקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה״ וְ״הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל״ (מלכים ב יח:י), כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא כָתוּב בְּסוֹף הַסֵּפֶר: