רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יט · פסוק ו
כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ. פִּתְרוֹן: אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם לוֹמַר: מַה לָּנוּ אִם אָנוּ מַטִּים אֶת הַדִּין לְזַכּוֹת אֶת אוֹהֲבֵינוּ, לְהַטּוֹת דִּין דַּלִּים וְלִשָּׂא פְּנֵי עֲשִׁירִים, הֲלֹא אֵין הַמִּשְׁפָּט לַה׳; לְכָךְ נֶאֱמַר לַה׳, שֶׁלּוֹ הוּא, אִם חִיַּבְתָּ אֶת הַזַּכַּאי, כְּאִלּוּ נָטַלְתָּ וְלָקַחְתָּ מִשֶּׁל בּוֹרְאֲךָ וְדִין שָׁמַיִם עִקַּלְתָּ לָתֵת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. לְפִיכָךְ תִּרְאוּ מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ, וְהָיָה לְבַבְכֶם בְּכָל דִּין וְדִין כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם בַּדִּין, וְזֶהוּ וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט. וּבְסַנְהֶדְרִין (סנהדרין ו:) מְפֹרָשׁ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה׳; וְשֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּן: מַה לִּי וְלַצַּעַר הַזֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט, כְּלוֹמַר מוּטָל עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת וְאֵין לוֹ לַדַּיָּן לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת: