רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יט · פסוק ה
וַיַּעֲמֵד שׁוֹפְטִים. כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַחוֹזֶה דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת, בָּא לוֹ אֵצֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה אִם בִּעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט; וּמִתְּחִלָּה רָאָה כְתִיב ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן״ (דברים יב:ב) עַד ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן״ (דברים יב:ג), וְנִזְכַּר שֶׁכָּתוּב בְּכִי תִשָּׂא: ״וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְגוֹ׳״ (שמות לד:יג). תָּמַהּ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁהֵיטִיב בְּעֵינֵי ה׳ שֶׁבִּעֵר הָאֲשֵׁרִים, אֲשֵׁירֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא הִזְהִירָם אֶלָּא עַל אֲשֵׁירֵיהֶם, וְשׁוּב חָזַר בְּשׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים וּמָצָא כָתוּב ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה״ (דברים טז:כא), וְאָז שָׂמַח שֶׁבִּעֲרָם. וְגַם רָאָה שָׁם כָּתוּב ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ״ (דברים טז:יח), מִיָּד וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים מֻחְזָקִים בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה לְעִיר וָעִיר:
בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת. הֶעֱמִיד מוּחְזָקִים, לְהַכְרִיחָם וּלְכוֹפָן לַדִּין מִתְּחִלָּה; וְשׁוּב הֶעֱמִיד שׁוֹפְטִים שֶׁאֵינָן מוּחְזָקִים כָּל כָּךְ לַעֲיָירוֹת שֶׁאֵינָן בְּצוּרוֹת, לְפִי שֶׁהֵן יְרֵאִים לִהְיוֹת סַרְבָנִים יוֹתֵר מֵאוֹתָן הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרִים בְּצוּרוֹת, שֶׁבּוֹטְחִים בְּעָרֵי מִבְצָרָם: