רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יח · פסוק כא
בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. שֶׁיָּשִׂים דָּבָר בְּפִיהֶם לֵאמֹר עֲלֵה וְהַצְלַח וְיַעֲלֶה וְיִפֹּל, מִכְּלָל שֶׁהָיוּ נְבִיאֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְנַבְּאִים כִּי אִם מַה שֶׁיָּשִׂים הַשֵּׁם בְּפִיהֶם:
תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל. לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְפַתֶּה הַבָּא לְפַתּוֹת חֲבֵירוֹ, פְּעָמִים שֶׁהַמְּפֻתֶּה מֵבִין שֶׁזֶּה רוֹצֶה לְפַתּוֹתוֹ וְהוּא נִזְהָר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְהִתְפַּתּוֹת, אֲבָל בְּאַחְאָב תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל: