רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יח · פסוק כ
וַיֵּצֵא הָרוּחַ. פִּתְרוֹן: וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ; שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לְעֵיל וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳, וְעַתָּה יָצָא אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ; כְּדַאֲמַר ״עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת״ (תהלים קד:ד). וּלְפִיכָךְ קָדַם וְאָמַר לְעֵיל וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים, שֶׁאַל תִּתְמַהּ כְּשֶׁתֹּאמַר וַיֵּצֵא הָרוּחַ, מִי הוּא וּמֵהֵיכָן יָצָא; וּכְשֶׁאָמַר וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ מֵהֵיכָן יָצָא מִשְּׁאָר הָרוּחוֹת הָעוֹמְדִים עָלָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין קב:): זֶהוּ רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת: